סגור משואה
למי לשלוח * דואר אלקטרוני של החבר/ה *
שמך * דואר אלקטרוני שלך *

אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה




שלח
הודעתך נשלחה בהצלחה
סגור משואה

שם

נושא

דואר אלקארוני

אנא הוסיפו אותי לרשימת תפוצה

תוכן

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר שלח

שם *
דואר אלקטרוני * מספר טלפון *
אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה
נושא הפנייה *

תוכן


הקלד טקסט
הקלד טקסט
מכללות להוראה

דעות קדומות, גזענות ושנאת זרים

תכניה להורדה -

תכנית להכשרת סטודנטים במכללות להוראה

התוכנית משלבת התנסות במגוון רחב של גישות חינוכיות ושל עזרי הוראה, ודיונים דידקטיים ופדגוגיים להוראת נושא השואה ומשמעויותיה בהתאם למסלולי ההכשרה במכללות להוראה.
ההשתלמויות יקנו למשתתפים הבנה של האפשרויות והמגבלות של דפוסים שונים להוראת נושא טעון זה, מתוך גישה בעלת אוריינטציה חינוכית-ערכית, המתמקדת לא רק בסוגיות המרכזיות מתקופת השואה, אלא אף בדיון במשמעותן הרלבנטית לחברה הישראלית היום.


מטרות התכנית

 

• לעורר מודעות לגורמים המשפיעים והמעצבים את יחסנו ל"אחר".
• לעורר דיון בסוגיית דעות קדומות וסטריאוטיפים כתופעה אנושית וכבסיס לאפליה.
• לבחון תופעות של אפליה ושל פשעי שנאה על רקע של אנטישמיות, גזענות, אפליה אתנית, דתית, לאומית, ושנאת זרים, הן בהקשרן ההיסטורי, הן בחברה הישראלית,  והן בנוכחותן בעולם המערבי היום.
• לעורר מודעות למשמעויות הגלויות והנסתרות הטמונות בתופעות אלה
• לקדם סובלנות והקשבה לדעות שונות, ליצור מעורבות ומחויבות להתמודדות עם תופעות של אפליה ושל פשעי שנאה. להפנות תשומת לב לאפשרויות התגובה של היחיד, הציבור והממסד. • לדון במשמעויות האוניברסאליות והפרטיקולאריות כפי שהן עולות מלימוד נושא האנטישמיות הגזענית.
• לבחון מושגים, אמונות וחוקים:
הזכות לשוויון ולכבוד; הכרזת זכויות האדם (1948)
• לדון בהקשרים הרלבנטיים והאקטואליים של היחס לשונה בחברה הישראלית (כגון: סלקציה במועדונים, גזענות במגרשי הספורט, ואפליה כלפי עולים מאתיופיה)


יחידות הנושא השונות תלווינה בהדרכה מתודית בגישה הרב-תחומית ובהתאמה לתוכנית אליה משתייכים המשתתפים. כמו כן, יושם דגש על לשיקולי הדעת שיש להפעיל בבחירת נושאים ומתודות אלה בתהליך ההוראה-למידה.


בין הנושאים

 
• המוזיאון החינוכי ככלי בהוראת השואה-התערוכות " שישה מיליון קטגורים – מדינת-ישראל נגד אדולף אייכמן" ו"הנמען עזב ליעד בלתי ידוע" כמודלים מתודיים להוראה.
• גזענות, אנטישמיות וזכויות האדם–פרויקט חינוכי-ערכי ותכנית מולטימדיה
• עליית הנוער– גיבושה של זהות ישראלית; פרשת ילדי טהרן ; "להיות ישראלי "– היחס לשונה בחברה רב-תרבותית.
•החברה הישראלית והשואה–משפט אייכמן כנקודת מפנה; דמותו של ניצול השואה בקולנוע הישראלי ; ייצוג השואה בשיח התרבותי העכשווי.
• גזענות ואנטישמיות באידיאולוגיה הנאצית- האמנם הכשר לרצח עם?
• חברה, רפואה ומוסר- "המתות חסד " בגרמניה הנאצית (סדנא)
•  תוכנית מולטימדיה בנושא: דעות קדומות, גזענות ושנאת זרים בחברה הישראלית.
•  המסע לפולין כמייצג דילמות בהוראת השואה.
תוכנית זו מסובסדת על-ידי קרן EVZ   ומאפשרת עלות של 20 ₪  למשתתף/ת.

להתבונן בעבר, לעצב את ההווה

 

הוראת השואה- היבטים פדגוגיים
בימי העיון במשואה, יתנסו הסטודנטים במגוון גישות ומתודות להוראת נושא השואה. הם ידונו בהיבטים הדידקטיים והפדגוגיים של הוראת נושא טעון זה, בהתאם לשכבות הגיל ולמסלולי ההכשרה במכללות ובאוניברסיטאות, ויחשפו לאפשרויות ולמגבלות של הוראה רלבנטית, המתמקמת לא רק בסוגיות היסטוריות, אלא אף בדיון במשמעותן לחברה הישראלית כיום.

תוכנית להכשרה רב-שנתית

שנה א'- תשתית הידע: הוראת נושא השואה במכללה בהתאם לשכבות הגיל.


שנה ב'- זיכרון וזהות: ימי עיון במכון משואה.

בימי עיון אלה ישולבו התנסות במודלים שונים להתמודדות דידקטית וחינוכית; מתודות
להוראת השואה בגישה רב-תחומית; התאמת הנושאים ודרכי ההוראה לשכבות הגיל: הגיל
הרך-יסודי- חטיבת הביננים והחטיבה העליונה.


שנה ג'- הכשרה לעבודה מעשית

יום מרוכז במרכז הפדגוגי של משואה לבניית מערכי שיעור, התאמת עזרי ההוראה
והדרכה אקדמית ופדגוגית צמודה לכל סטודנט/ית.

תקציר כלל הפעילויות המוצעות לימי ביקור ולסמינרים


סדנאות

הגטו – במרחב הנאצי (סדנא חדשה)
דיון היסטוריוגרפי בשאלת תהליך הקמת הגטאות במרחב הנאצי.

גטו ורשה – בין המשכיות לחדלון- חיי היומיום מבעד לתצלומיו של היינץ יוסט
הסדנא ממחישה, באמצעות תצלומיו של היינץ יוסט (חייל נאצי), את השינויים החלים בחיי היום יום בגטו על ציר הזמן.

חיים רומקובסקי ויהודי לודז'
דמותו השנויה במחלוקת של ראש היודנראט בגטו לודז' באמצעות ניתוח מדיניות העבודה כדרך להצלה. הסדנא מלווה בקטעי מקורות וסרטים תיעודיים.

דילמות של ראשי ההנהגה היהודית בגטאות
דפוסי ההנהגה היהודית בגטאות, ניתוח מורכבות הדילמות הערכיות עימן התמודדו אנשי  היודנראט וחברי תנועות-הנוער. פרשת יצחק ויטנברג בגטו וילנה כמקרה מבחן.

"הזהו אדם"? – השפעת חיי השגרה בגטו על זהותו האישית של האסיר הבודד  
סדנא בלווי קטעי סרטים, סיפורת ועדויות על חיי היום-יום של אסירים במחנות הריכוז; המאבק להישרדות, התמודדות עם תהליך אובדן/צמצום הזהות האישית ויחסי הגומלין בין האסירים.

גזענות ואנטישמיות באידיאולוגיה הנאצית
הסדנא בוחנת דימויים וסמלים המשקפים את האידיאולוגיה הנאצית באמצעות ניתוח של בולים, קריקטורות, כרזות וסרטי תעמולה.

חברה, רפואה, מוסר- "המתות חסד" בגרמניה הנאצית
פרשת "המתות החסד": דיון בדילמות הקשורות להבנת המשטר הנאצי בנושא האופן שיש להתייחס לחריגים. על פי מה הגדיר אותם המשטר ומדוע? מהי תפיסת האדם והחברה במשטר טוטאליטרי לעומת תפיסתו בחברה דמוקרטית? בחינת השאלות המוסריות הרלוונטיות לעולמנו היום.

דמותם של רוצחים
סדנא הבוחנת את תהליך הכשרתו של איש הס"ס. ומבררת  מהם התהליכים ה"מאפשרים" לאדם רגיל להפוך אדם לרוצח המונים. בין הנושאים העולים לדיון: מנגנוני הגנה, אחריות אישית, ציות לסמכות ו"פקודה בלתי חוקית בעליל".

אנשים כבני אדם – חסידי אומות העולם בתקופת השואה
הסדנא בוחנת מקרים בהם סיכנו לא-יהודים את חייהם להצלת יהודים כמו גם את אחריותם המוסרית של העומדים מן הצד אז ובהקשרה האוניברסלי היום.

מהי השואה?
סדנת מבוא בה מתקיים בירור של דימויים ועמדות אישיות כלפי השואה. דיון בשאלות של זהות אישית, זיכרון ופרשנות השואה כאירוע היסטורי ייחודי או אוניברסאלי.

סדנאות אומנות

עיצוב הזיכרון
יצירת קולאז'ים ככלי ביטוי למשמעות זיכרון השואה.

משם לכאן (סדנא עיונית ואומנותית)
עיבוד החוויה האישית של המסע לפולין באמצעות עיצוב אומנותי של תצולמי המסע. הסדנא חושפת את המימד הרגשי ואת החוויה הקבוצתית של המשתתפים.

הרצאות

זיכרון השואה בקולנוע הישראלי
הרצאה העוקבת אחרי האופן שבו עוצבה דמותו של ניצול השואה בקולנוע הישראלי משנות החמישים ועד ימינו.

משלילת זכויות לשלילת חיים (הרצאה וסרט)
"הפיתרון הסופי" שלבים ביישום המדיניות הנאצית כלפי היהודים – גישות שונות במחקר.

משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק
ההרצאה  מתמקדת בדמותו של יאנוש קורצ'אק כמחנך מהפכן.

בין שתי דרכים – אודות מושג הגבורה בתקופת השואה
בהרצאה דיון בשתי דרכים שאיפיינו את התגובה היהודית בשואה. משמעות המושגים "התנגדות וגבורה" ו"כצאן לטבח" בראי התקופה.

אנשים כבני אדם – חסידי אומות העולם בתקופת השואה
ההרצאה בוחנת מקרים בהם סיכנו לא-יהודים את חייהם להצלת יהודים כמו גם את אחריותם המוסרית של העומדים מן הצד אז ובהקשרה האוניברסלי היום.

המסע לפולין כמייצג דילמות בהוראת השואה
בהרצאה נפרשים מספר מוקדים של דרכים חינוכיות להוראת השואה, הנעים בין רצפים שונים, כגון: האם על החינוך לשואה לשים דגש על הצד פרטיקולרי או האוניברסאלי? בנוסף, מתקיים דיון באפשרויות לאלטרנטיבות חינוכיות.

תוכנית מולטימדיה

גזענות בחברה הישראלית
התוכנית כוללת פעילות אינטראקטיבית בנושא סטריאוטפים בחברה הישראלית ובהמשך- פעילות אינטראקטיבית בנושא גזענות וזכויות הפרט בחברה הישראלית. המשתתפים בוחנים את עמדותיהם הרגשיות והקוגנטיביות כלפי נושא זה.

תערוכות במוזיאון
"שישה מיליון קטגורים – מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן"
התערוכה המרכזית במוזיאון מוקדשת למשפט אייכמן. התערוכה עוסקת בשואה כפי שהשתקפה מבעד לעדויות ולראיות שהובאו במשפט אייכמן. במוקד התערוכה מיצג רב-מסכי ומערכת מולטימדיה אינטראקטיבית המבוססת על 150 עדויות מוסרטות ואלפי תצלומים ומסמכים.

"שלוש שורות בהיסטוריה – תנועות נוער ציוניות באירופה 1928-1948"
התערוכה נפתחת במיצג וידאו המבוסס על מקורות ראשוניים ועיבוד מוסיקלי וכוריאוגרפי בביצוע להקת "שקטק", וכן עדויות אישיות ומוצגים בני התקופה. שאלת הציר בתערוכה זו היא: כיצד אופן התנהלותן של תנועות-הנוער לפני המלחמה סייע להן להפוך לכוח חיוני ומוביל בזמן המלחמה? התערוכה נחתמת בפרשת ארגון "הבריחה" וה"העפלה" שפעלו למחרת השחרור.

"הנמען עזב ליעד בלתי ידוע" – דואר מאירופה הכבושה בזמן השואה
התערוכה מבוססת על אוסף של אלפי מכתבים הנמצאים בארכיון "משואה" מתקופת השואה, ומתמקדת במימד האנושי והאישי של הלכודים בתופת.

מיצג

"עליית הנוער – גיבושה של זהות ישראלית"
(20 דק')
מיזם חינוכי המורכב ממיצג רב-מסכי וממערכת מולטימדיה אינטראקטיבית. עליית הנוער ראתה עצמה כמפעל הצלה וחינוך. מטרתה הייתה לעזור לחניכיה אשר עלו מארצות שונות לגבש את זהותם הישראלית ולהכשיר אותם לתרום לחברה הישראלית.

מערכת המולטימדיה האינטראקטיבית "להיות ישראלי" מאפשרת דיון בשאלה – מה מגדיר אותנו כישראלים היום; לבחון הגדרות אלה לעומת מרכיבי הזהות הישראלית של וגרי עליית הנוער בעשורים הקודמים; לעורר שיח על משמעות ריבוי פניה של החברה הישראלית היום; ולבחון את הצורך בפתיחות ובסובלנות ביחסנו לזר ולשונה.

עדות
מפגש  עם עד/ה המספר/ת את סיפורו/ה האישי. משך המפגש – כשעה וחצי.

לפרטים
ד"ר מלי אייזנברכ
09-7497220
mali@massuah.org.il

שלח לחבר הדפס

   

Created by Emara Design. Signed by .