סגור משואה
למי לשלוח * דואר אלקטרוני של החבר/ה *
שמך * דואר אלקטרוני שלך *

אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה




שלח
הודעתך נשלחה בהצלחה
סגור משואה

שם

נושא

דואר אלקארוני

אנא הוסיפו אותי לרשימת תפוצה

תוכן

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר שלח

שם *
דואר אלקטרוני * מספר טלפון *
אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה
נושא הפנייה *

תוכן


הקלד טקסט
הקלד טקסט
כרוניקה של אהבה מוחמצת מראש

הרומאן "הגן של פינצי קונטיני" (1962), הרואה כעת אור בעברית בתרגום מצוין ובעריכה מוקפדת, הוא הכרך השלישי בסאגה שכתב ג'ורג'ו בסאני על העיר פרארה שבצפון איטליה, שבה גדל הוא עצמו.

היצירות שמחזיקה הסאגה הזאת, שנכתבו בשנים 1978-1938 וכונסו ב-1980 תחת הכותרת "הרומאן של פרארה", דנות כולן בגורלם של יהודי העיר בתקופת המשטר הפאשיסטי (1945-1922).

עלילת "הגן של פינצי קונטיני", שראשיתה ב-1929, מרוכזת סביב שני מוקדים מנוגדים: בית משפחתו של המספר, ואחוזתה אדירת הממדים של משפחת פינצי קונטיני. ביתו של המספר נשלט ללא עוררין על ידי דמותו הסמכותנית של האב: מעמדת הכוח שלו בראש שולחן האוכל, מכתיב הלה ליתר בני המשפחה את השקפותיו ואת ערכיו. האב הוא נציג מובהק של הבורגנות היהודית, המעורבת בחיי הקהילה ובה בעת מפגינה פטריוטיות איטלקית נלהבת. כרבנים מבני הקהילה, ביטא את הפטריוטיות שלו באמצעות התפקדות למפלגה הפאשיסטית עוד כשהיתה בחיתוליה.


אשר למשפחת פינצי קונטיני, היא נוטה להסתגר באחוזתה הענקית, אינה מגלה כל עניין בפוליטיקה ואף אינה מרבה להשתתף בחיי הקהילה היהודית. בעיני אביו של המספר, מגלמת משפחה זו יהדות מסואבת, שבנתה לעצמה סוג חדש של גטו. למן תחילת היצירה, דעותיו של האב בענייני חברה ופוליטיקה בכלל ובעניין משפחת פינצי קונטיני בפרט, מצטיירות כנרטיב נגדי, שהמספר עצמו אינו חדל להתקומם ולהתמרד נגדו. אכן, כבר בימי ילדותו הוא נמלא סקרנות לנוכח עולמם המסתורי של בני משפחה עשירה זו ומגלה עניין מיוחד במיקול, בת הזקונים היפהפייה והחיונית. דמותה המופלאה היא לבלוב אחרון של משפחה בשקיעה, המסמלת את חורבנה הקרוב של יהדות פרארה ואיטליה בכלל.


מדוע נידונה אהבתם של המספר ומיקול לכישלון כה צורב? ודאי, הנסיבות המשפחתיות והחברתיות מהות מכשול של ממש: השניים שייכים לחוגים מנוגדים תכלית הניגוד, שכעת הדבר היחיד המשותף להם הוא אימת הרדיפות המרחפת עליהם כיהודים. ב-1943 נספו מיקול והוריה במחנות ההשמדה הנאציים, ואילו המספר עצמו נאסר בגין פעילות מחתרתית נגד המשטר הפאשיסטי. סוף טראגי זה הופך את העלילה כולה, המסופר כעשרים שנה לאחר זמן ההתרחשות, ל"מסע בעקבות הזמן האבוד".


"הגן של פינצי קונטיני", מאת ג'ורג'ו בסאני, תירגמה מאיטלקית דליה עמית, הוצאת עם עובד, 2009.


מתוך כתבתו של אמוץ גלעדי, פורסם ב"הארץ" ב-19 במארס 19-3-2010

שלח לחבר הדפס

   

Created by Emara Design. Signed by .