סגור משואה
למי לשלוח * דואר אלקטרוני של החבר/ה *
שמך * דואר אלקטרוני שלך *

אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה




שלח
הודעתך נשלחה בהצלחה
סגור משואה

שם

נושא

דואר אלקארוני

אנא הוסיפו אותי לרשימת תפוצה

תוכן

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר שלח

שם *
דואר אלקטרוני * מספר טלפון *
אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה
נושא הפנייה *

תוכן


הקלד טקסט
הקלד טקסט
מרד גטו ורשה

גטו ורשה - ספרות

בהוצאת "ידיעות ספרים" יצאו לאור לפני כשנתיים שני ספרים:

"דגלים מעל הגטו: סיפורו של מרד גטו ורשה", מאת משה ארנס; ו- "הקרב האחרון" ספרם של איתמר לוין ושלומית לן.
החוקרים נטלו על עצמם משימה כבדת משקל: לספר מחדש את אחד האירועים המסופרים ביותר מבין אירועי שואת יהודי אירופה.
המובן שבו נדרש "סיפור מחדש" של אירועי מרד גטו ורשה קשור בשני המחקרים לסוגיית הזיכרון ההיסטורי כנגזרת של מאבקי כוח פוליטיים.

שאלה, שאותה לא מעלים הכותבים, נוגעת לתפישה רווחת לפיה חלו שינויים משמעותיים בשיח הציבורי על המרד ועל מושג הגבורה בשנים שחלפו מתום מלחמת העולם השנייה ועד היום. מעיון בשני המחקרים נראה כי לכל הפחות כותביהם מעמידים במוקד הדיון את מרד גטו ורשה כמגלם את גילוייה של הגבורה היהודית העילאית.

משה ארנס מבקש לעסוק בקורותיה של תנועת בית"ר בגטו ורשה. ספרו, בדומה למחקרים מוקדמים יותר שיצאו לאור בישראל, מבקש לשפוך אור על תפקידה "האמיתי" של אצ"י - ארגון צבאי יהודי - במרד גטו ורשה.
אצ"י היה ארגון הלחימה שאליו חברו צעירי בית"ר ופעילי התנועה הרוויזיוניסטית בגטו ורשה. הארגון הונהג על ידי פאוול פרנקל, ונלחם לצד ארגון אי"ל ("ארגון יהודי לוחם") שהונהג על ידי מרדכי אנילביץ, ושחברו אליו אנשי תנועות הנוער של מפלגות השמאל ושל 'הבונד'.
ארנס מבקש לטעון כי משקלה של אצ"י בלחימה היה משמעותי ביותר, ושהוא הושכח על ידי נרטיב שביקש להאדיר את פועלם של אנשי תנועות הנוער השמאליות.

לן ולוין טוענים, שישנה זווית לסיפור מרד גטו ורשה, שעדיין לא סופרה וזו נקודת מבטם של אלפי היהודים הלכודים בבונקרים בגטו במהלך הלחימה.
בין ינואר לאפריל 1943 הוקמו בגטו ורשה מאות בונקרים. אלפי יהודים אלמונים הקימו אותם, כמקום מחסה ומסתור עתידי. שוכני הבונקרים היו התשתית החברתית והכלכלית שהזינה את הלוחמים, עד שהפך המרד כולו, לאחר ימי הלחימה הראשונים, למלחמת בונקרים עיקשת בין המורדים ובין גרמנים, כשאז נכנסו הלוחמים אל תוך הבונקרים. בשבוע השני של מאי 1943 הצליחו הכוחות הגרמנים להכניע את המורדים.


68 שנים חלפו מתום מרד גטו ורשה. רבות נכתב ונאמר על האירוע ועל מקומו הסמלי בזיכרון השואה בישראל. רבות דובר גם על המהפכה שכביכול חלה במושגי הגבורה והאומץ בכל הנוגע לאירועי השואה.
חוקר השואה פרופ' דניאל בלטמן קובע במאמר ביקורתי ביותר שפרסם על הספרים כי "אפילו שרידי הלוחמים, מכל התנועות, הביטו ברבות השנים מזווית אחרת, אישית ואינטימית, על ההיסטוריה שבה לקחו חלק. אבל למרבה הצער, למוסיקה החרישית המתלבטת והספקנית, שבה מתנגן כיום סיפור הגבורה היהודית בשואה אי אפשר להאזין בשני הספרים שלפנינו." (פורסם במוסף "ספרים", הארץ")
שני הספרים שלפנינו מלמדים על כך שמתקיים יותר מנרטיב אחד של זיכרון.

שלח לחבר הדפס

   

Created by Emara Design. Signed by .