סגור משואה
למי לשלוח * דואר אלקטרוני של החבר/ה *
שמך * דואר אלקטרוני שלך *

אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה




שלח
הודעתך נשלחה בהצלחה
סגור משואה

שם

נושא

דואר אלקארוני

אנא הוסיפו אותי לרשימת תפוצה

תוכן

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר שלח

שם *
דואר אלקטרוני * מספר טלפון *
אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה
נושא הפנייה *

תוכן


הקלד טקסט
הקלד טקסט
73 שנה לאירועי ליל הבדולח

ליל הבדולח

בתוך רצף האירועים והאסונות שפקדו את העם היהודי במשך שתים עשרה שנות המשטר הנציונאל-סוציאליסטי בגרמניה, תופסים אירועי ליל הבדולח מקום מיוחד. ליל הבדולח נחרט בתודעה כנקודת מפנה בשואת יהודי אירופה.
הכינוי "ליל הבדולח" ניתן לאירועים אלה על שום שמשות בתי הכנסת שנופצו ברחובות ברלין.

בשבעה בנובמבר 1938 ניגש הרשל גרינשפן, סטודנט יהודי גרמני ממוצא פולני, לשגרירות הגרמנית בפריז וירה למוות במזכיר הראשון ארנסט פום ראט. גרינשפן הסביר כי במעשה זה ניסה להסב את דעת הקהל בעולם לגירוש הוריו יחד עם עוד כ- 17,000 יהודים ממוצא פולני אל מחוץ לגבולות גרמניה. מעשה מחאה זה של איש אחד כנגד שתיקת העולם לגורל יהדות גרמניה באותה עת שימש כעילה לפרוץ אירועי "ליל הבדולח".

יומיים לאחר מכן, בערבו של התשעה בנובמבר 1938, פשטו יחידות ס.ס ו-ס.א. על מרכזים יהודיים בכל רחבי גרמניה. ההתארגנות הספונטאנית כביכול, שתוכננה מבעוד מועד על ידי שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס, הובילה לכך שביומיים הבאים נשרפו ונהרסו מאות בתי כנסת, בתי עסק ורכוש יהודי ברחבי גרמניה ואוסטריה. במהלך ליל הבדולח נרצחו תשעים ואחד יהודים וכעשרים אלף נעצרו ונשלחו למחנות הריכוז ברחבי הרייך.

פוגרום "ליל הבדולח" היה לא רק התפרצות אלימה של רגשות אנטישמיים אלא נקודת מפנה, שקבעה שיא חדש ביכולתו של המשטר הנאצי לגייס את החוקים, התקנות והמוסדות של המדינה הגרמנית לצרכיו האידיאולוגיים. עד "ליל הבדולח" אופיינו צעדיו של המשטר הנאצי במדיניות הדרגתית של "ניסוי וטעייה" תוך בדיקה מתמדת של התגובות הציבוריות. מדיניות זו התבססה על שלילת הזכויות האזרחיות במסגרת תחוקתית, דוגמת "חוקי נירנברג" (ספטמבר 1935). ב"ליל הבדולח" הותר לראשונה הרסן ונעשה החיבור בין מערכת השלטון והחוק לבין אלימות פיזית.

דפוס זה של אלימות ממוסדת ופומבית, הבאה כביכול מלמטה ומעוגנת במעטפת של שלטון חוק וסדר, עתיד להוות, מכאן ואילך, את לב לבה של המדיניות הנאצית כלפי היהודים, שביטויה הקיצוני ביותר היה הניסיון להשמדת יהדות אירופה כולה כשלוש שנים לאחר מכן.

בחברה, שבה רדיפות היהודים עוגנו במערכת של חוק וסדר, עולות גם שאלות באשר למקומו של האזרח הקטן, זה שאינו שותף פעיל לרדיפות, אך באדישותו לסבל הזולת ובהעדר מחאתו איפשר לשלטון הנאצי את חופש הפעולה הדרוש לו.

כמה ימים לאחר ליל הבדולח אמר הרמן גרינג, סגנו של היטלר ואחת הדמויות המרכזיות במשטר הנאצי באותה עת: "לא הייתי רוצה להיות כעת יהודי בגרמניה".

אירועי ליל הבדולח עומדים במוקדה של תוכנית חינוכית שמשואה הוציאה לאור, תוכנית המבקשת לבחון את הארוע משלוש נקודות מבט: של יהודי גרמניה, של כלל אזרחי גרמניה, של מנגנון המפלגה הנאצית.

לעיון נוסף

תוכנית לימודים על ליל הבדולח

http://www.massuah.org.il/upload/Downloads/PdtFile_499.doc

שלח לחבר הדפס

   

Created by Emara Design. Signed by .