סגור משואה
למי לשלוח * דואר אלקטרוני של החבר/ה *
שמך * דואר אלקטרוני שלך *

אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה




שלח
הודעתך נשלחה בהצלחה
סגור משואה

שם

נושא

דואר אלקארוני

אנא הוסיפו אותי לרשימת תפוצה

תוכן

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר שלח

שם *
דואר אלקטרוני * מספר טלפון *
אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה
נושא הפנייה *

תוכן


הקלד טקסט
הקלד טקסט
עו"ד עמוס האוזנר בכנס בהומבולדט לציון 50 שנה למשפט אייכמן

לקחים אחרי 50 שנה למשפט אייכמן: הצורך במשפט פלילי בינלאומי מניעתי

בעת שאבי, גדעון האוזנר, היועץ המשפטי לממשלה, הופיע כתובע בשם העם היהודי במשפט אייכמן – הייתי בן 11 שנים בלבד. מטבע הדברים, הרשמים שהיו לי אז מן המשפט שונים לגמרי מאלו שיש לי היום.

ניתנת האמת להיאמר, כי גם על אבי השפיעו הדברים בהדרגה. אם כי לא שינה את עמדתו העקרונית נגד עונש המוות, אשר כחריג שבחריגים, נאלץ בכורח הנסיבות לבקש, כעונש היחיד האפשרי לאדולף אייכמן.

בשנת 1961, בעת שהתנהל המשפט, נראה היה העולם כמקום טוב יותר מאשר שני עשורים לפני כן, בתקופת השואה. נראה היה, שתופעה נוראה כמותה לא תקרה שנית. אומות העולם התאחדו בהעברת אמנות בינלאומיות כנגד השמדת עם. מדינות העבירו חוקים ההופכים לעבירה פלילית את עצם הכחשתה של השואה.

הכל האמינו, שדבר כה נורא הוא אירוע חד-פעמי שלא יקרה שוב.

אשר על כן, המשימה העיקרית במשפט אייכמן היתה הענשה בגין מה שנתבצע, תוך המחשה לעולם כולו מה הם באמת פשעי השמדת עם ופשעים נגד האנושות, כפי שהוצגו בהרחבת המשפט: באמצעות עדים מכל ארץ שיהודיה הושמדו בידי הנאצים או עוזריהם מימים אחרים.

לכל 6 המיליונים שדמם נשפך בזוועות הנאצים, עוזריהם ועושי דברם, היה אבי לפה כדבריו בנאום הפתיחה הבלתי נשכח שלו. והוא המחיש זאת בהצגת כל העדים, ובסוף המשפט היה ברור כי יתכן רק פסק דין אחד, רק הכרעה אחת, רק עונש אחד.

ואחרי המשפט – לכל היה ברור שהשמדת עם היא משהו שלא יעלה על הדעת, ופשעים נגד האנושות אין כל אפשרות שיקרו שוב.

אך ההיסטוריה הוכיחה, כי ביובל השנים שחלפו מאז המשפט – לא כך קרה. פשעים כאלו קרו וחזרו וקרו. באפריקה נרצחו מאות אלפים מבני טוטסי ע"י שבט ההוטו, רק בגלל השתייכותם לשבט שונה. פול פוט ושותפיו רצחו בדם קר מיליונים בקמבודיה. כך קרה גם בסברניצה ובמקומות אחרים. כלומר: אנו יכולים לומר ממרום ההשקפה של 50 שנה למשפט אייכמן, כי הוא היה בגדר לקח בל-יישכח לעבר. אך בכל הנוגע לעתיד – רוב העבודה טרם נעשה. אמנם מתנהלים כיום משפטים כנגד פשעים שכבר בוצעו ושהזכרתי קודם. אך האם כל המשפטים האלה יעילים דיים כדי להרתיע פושעים פליליים בינלאומיים אחרים, אלו המבצעים או המכינים בשנים אלו ממש פשעים שלא יתוארו כנגד האנושות? האם אנו עושים כל שביכולתנו למען המניעה? זהו הנושא שברצוני להעלות. כי כפי שהדברים התפתחו, המשפט הבינלאומי הוכיח עצמו כמשפט מעניש: לגרום לאנשים לשלם על פשעים שביצעו.

אך המשפט הבינלאומי מעולם לא הופעל כמשפט מניעתי: כדי למנוע מפשעים מסוג זה לקרות שוב.

לדעתי, זהו החלק החשוב ביותר של המשפט הפלילי הבינלאומי, רצוף הכוונות הטובות: המניעה. הרי זוהי המהות של המשפט העוסק ב"פשעים נגד האנושות" אך באותה עת, זהו בדיוק אותו חלק של המשפט אשר איננו מיושם, ומעולם לא יושם בתחום הבינלאומי...

כאשר אנו עוברים למשפט הבינלאומי, הבה נראה מה קורה היום: אנו רואים אדם כמו נשיא הרפובליקה האסלאמית של איראן, אשר כבר מתחייב, וקושר יחד עם אחרים, לבצע קשרים מסוג זה. הוא מדבר על כוונתו להרוס את מדינת ישראל. כדי לבצע את זה, הוא אוסף אלפים, ועשרות אלפים, של בני אדם בכיכרות טהראן, ומטיף להם: "מוות לישראל" הוא זועק. הוא קושר יחד עם נתיניו להפוך לזמינים כלי נשק להשמדה המונית, על מנת לבצע את זממו כנגד האנושות, כנגד העם היושב בציון. כך שלמרות שעדיין טרם ביצע פשע של השמדת בני אדם, הוא עושה מספיק עבודת הכנה לקראת ביצוע פשע זה, וזאת יחד עם אחרים, משתפי הפעולה עימו ועושי דברו. הוא עדיין לא עשה יותר; אך כשאנו ערים לתכליתו האמיתית של המשפט הבינלאומי למנוע פשעים כנגד האנושות במובנם הרחב, ודאי שהיא כוללת בחובה אדם אשר מפתח בפועל – ברגע זה ממש – כלי נשק הרסניים, כשהוא מצהיר במקביל על מטרתו לבצע את הפשע כנגד האנושות.

זהו, לדעתי, בדיוק השלב שבו על המשפט הבינלאומי להתערב. לא להמתין עד אשר הפשע כנגד האנושות יתבצע בפועל. כי עד אז יתכן שלא תהיה כלל "אנושות" אשר אותה אנו אמורים להציל ע"י השימוש במשפט הבינלאומי.

הגענו איפוא לשלב, שבו המשפט הפלילי המניעתי עשוי להיות אף יותר חשוב, והרבה יותר חשוב, מהמשפט הפלילי המעניש, זה הדואג לכך שאנשים ישלמו על פשעים שביצעו בפועל...

על פי נוסחן המילולי, האמנות הבינלאומיות, והחקיקה המיישמת אותן, כוללות אכן, "קשירת קשר". אך האם מישהו שמע על אדם, שהועמד לדין בינלאומי על "קשר לביצוע של פשע בינלאומי" – כאשר הפשע עצמו טרם בוצע? זה הרי טרם קרה. אנו יושבים וממתינים עד אשר אלפים, עשרות אלפים, או אפילו מיליוני אנשים ייעלמו מן העולם, ורק אז המשפט הבינלאומי יזכר כי עליו להתערב. זוהי, לדעתי, גישה הפוכה מן ההיגיון, ממטרות המשפט הבינלאומי, ומן הצורך בו. לדעתי, מובן מאליו כי המשפט הבינלאומי חייב למלא תפקיד לפני המעשה, לא לאחריו. משפט בינלאומי המנסה לפעול רק בדיעבד, כלומר לאחר שהרוע ביצע את זממו – נראה מגוחך ופתטי, לנוכח העוולות כה איומות שאליהן הוא מתייחס.

מובן, שאין הכוונה כאן לסנקציות בינלאומיות כמו זו המוטלת על איראן. סנקציות כאלה הם צורה של שיתוף פעולה בינלאומי, בין אומות העולם. אין הן הליך משפטי, כמו זה שאליו כוונתי: משפט וצדק פלילים בינלאומיים, בידי אנשי משפט. לא שיתוף פעולה פוליטי בין אומות אשר יתכן שיהיה או שלא יהיה יעיל, ואיננו במסגרת של צדק פלילי מניעתי. זוהי תכלית הרצאתי.

נשאלת כמובן השאלה, מהו היקף מעגל הפעולות שבכוונתנו למנוע. אדגים זאת כך: ב"אידיאולוגים" של השמדת העם מקרב הנאצים, הוגי תורת הגזע המפלצתית. הנאצים ביצעו את פשעיהם האיומים בהתבסס על "מחקרים" מדעיים של אידיאולוגים אלו. הם אלה אשר בסוף שנות ה- 30 הטיפו לשנאת גזע, כשהם כבר יודעים כיצד הנאצים מתכוננים ליישם את הרעיונות המעוותים האלה. גם כלפי מפתחי שנאה אלו, כך עלינו לנהוג גם במשפט הפלילי הבינלאומי המניעתי: עליו להתייחס לאלו המטיפים, תוך פיתוח אידיאולוגיות שלמות להצדקת תפיסתם המעוותת להשמדת מיליוני אנשים. חובה לשופטם כפושעים בינלאומיים לכל דבר. כי אחרת, כשאנשים ייתפסו לאידיאולוגיות אלו ויבצעו את הפשעים הנוראיים שאלו מטיפים להם – מאוחר מדי יהיה לבוא אחר כך בדיעבד, ולהעניש בגין מעשיהם.

זוהי איפוא מהותו של המשפט הפלילי הבינלאומי המניעתי, אותו אני מציג היום: משפט אשר ימנע מבעלי כוח ושררה, ומאידיאולוגים בעלי תפיסה מעוותת, לתכנן ולבצע, ביחד עם אחרים, פשעים כנגד האנושות ופשעי השמדת עם. זהו בעיני הלקח החשוב שעלינו להפיק ממשפט אייכמן שהתנהל בשנות ה-60 של המאה ה-20. כי הלקח הענישתי נלמד כבר ע"י המין האנושי. אך בכך כמובן, אין די: רחוק מכך. עלינו לפעול, ועלינו לפעול עכשיו למען מניעת הפשעים כנגד האנושות, כנגד העם היהודי, כנגד מדינת ישראל ובכלל.

שלח לחבר הדפס

   

Created by Emara Design. Signed by .