סגור משואה
למי לשלוח * דואר אלקטרוני של החבר/ה *
שמך * דואר אלקטרוני שלך *

אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה




שלח
הודעתך נשלחה בהצלחה
סגור משואה

שם

נושא

דואר אלקארוני

אנא הוסיפו אותי לרשימת תפוצה

תוכן

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר שלח

שם *
דואר אלקטרוני * מספר טלפון *
אנא הוסיפו אותי לרשימת התפוצה
נושא הפנייה *

תוכן


הקלד טקסט
הקלד טקסט
מדליקי המשואות בעצרת פתיחה לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג

ואלו מדליקי המשואות אשר ישתתפו בטקס:



שמחה רותם - קאז'יק

שמחה רותם - קאז'יק מאחרוני הלוחמים במרד גטו ורשה.

קאז'יק התחנך בתנועת הנוער עקיבא. הוא היה כבן 16 כאשר נכלאו קרוב לחצי מיליון יהודי ורשה בגטו. הודות למראהו הארי, הצליח להתחזות לפולני

ולצאת את גבולות הגטו.

בשנת 1942 הצטרף ל"ארגון היהודי הלוחם". הוא היה ממחוללי המרד בגטו ורשה שפרץ בערב ליל הסדר של 1943. כאשר הועלה הגטו בלהבות עבר לצד

ה"ארי" וארגן את המבצע לחילוץ אחרוני הלוחמים דרך תעלות הביוב. אומץ לבו, מהירות המחשבה שלו והביטחון העצמי המדהים שגילה פעם אחר פעם,

הצילו אותו, ורבים מחבריו לנשק.

עם הדלקת המשואה נזכור את 50,000 היהודים שנותרו באפריל 1943 מתוך 450,000 יהודי גטו ורשה, אשר חברו ללוחמי המחתרת, נאבקו באמצעים הדלים

שהיו ברשותם, התבצרו בבונקרים, והתגוננו באומץ ובנחישות במשך כחודש ימים– עד שהוכרעו.


דינה גלבוע

דינה פִרסטֶנבֵּרג -גלבוע נולדה בּזָגלֶמבּיָה שבפולין והייתה חברה בתנועת "הנוער הציוני". כבעלת מראה "ארי" הוטל עליה לבצע שליחויות מחוץ לגטו. במאי

1943 נשלחה בזהות בדויה לקראקוב לבדוק אפשרות להוצאת בנות המחתרת, בזהות שאולה של פועלות פולניות, לגרמניה.

היא נחלצה מהאקציה הגדולה, עם חיסול הגטו ב-1943, במהלכה נשלחו כ-30,000 יהודים, ובהם גם בני משפחתה, לאושוויץ.

דינה הצליחה להבריח את הגבול להונגריה, שם התאחדה עם כמה עשרות מחבריה לתנועה, שהבריחו את הגבול הסלובקי וההונגרי, במבצע הצלה נועז.

הקבוצה שזכתה לכינוי "נאשה גרופה" – "הקבוצה שלנו" המשיכה בפעילותה המחתרתית גם בהונגריה.

בעקבות פעילות זו נאסרה דינה עם שניים מחבריה אלכס גתמון ואמיל בריג.

השלושה עברו חקירות קשות ובהם גם הוצאה מבויימת להורג. הניסיון לחלצם ע"י המחתרת נכשל והם שוחררו ב -1944 ע"י הצבא האדום.

דינה מדליקה את המשואה בשמם של חברי "הנאשה גרופה" ושל חבריהם למחתרת בבבנדין ובסוסנוביץ.


יהודה מיימון – פולדק

יהודה מימון נולד בקרקוב, והיה חניך תנועת עקיבא.

לאחר האקציה הראשונה, בה נשלחו כ-6,000 מיהודי קרקוב למחנה ההשמדה בלז'ץ, הצטרף ל"חלוץ הלוחם" תנועת המחתרת בגטו.

בדצמבר 1943 השתתף במבצע של המחתרת לתקיפת בית הקפה ציגָנֶריָה, ששימש מקום מפגש של קציני ה-ס"ס. הפעולה השיגה את מרבית יעדיה והמקום

פוצץ על יושביו. לאחר הפעולה, בה נהרגו עשרות גרמנים, נאסרו רוב חברי המחתרת ובהם גם פולדק, הוא נחקר, עונה ונשלח למחנה אושוויץ.

עם הדלקת המשואה מהדהדים דבריו של דולק ליבסקינד, מנהיג תנועת עקיבא בגטו, בקבלת השבת המשותפת האחרונה שערכו חברי התנועה בגטו : "אנו

נלחמים על שלוש שורות בהיסטוריה, עליהן לוחם הנוער שלנו ..."


רחל דוידאור - ולדיסלובסקי

רחל דוידאור - ולדיסלובסקי נולדה בגטו קובנה. הלידה התבצעה בסתר, וכשהתינוקת גדלה מעט הוברחו רחל ואמה אל מחוץ לגטו והוסתרו בכפרים שונים.

האב הצטרף לפרטיזנים.

במקום מחבואה, חיברה אמה של רחל יומן המעלה את תחושות האימה והתקווה גם יחד – "כואב לי לחשוב איפה נמצא שלוימ'לה האהוב שלי? גם אחרי בתי,

רוח'לה היקרה אני מתגעגעת נורא, אחרי עיניה הכחולות וחיוכה המתוק. רק אלוהים יודע כמה קשה לי, אבל בכל זאת האדם לא רוצה למות. רק נקווה

שהסבל הזה יגמר מהר, שבעלי היקר יחזור ושנהיה שוב מאושרות"

האב ניספה ימים ספורים לפני השחרור, רחל ואמה עלו לארץ ומסרו את היומן למשמרת בארכיון משואה.


עזריאל לוי

עזריאל לוי חבר "ארגון ברית ציון" וחבר המחתרת בגטו קובנה. הוטל במרץ 1944 להסתיר את הארכיון החשאי שנוהל בגיטו, שעות ספורות לפני שהחלה

אקציית הילדים והזקנים. בין המסמכים שהוסתרו ע"י עזריאל וחבריו היה גם כתב- יד ובו הכרוניקה של הגטו שנפתחה כך: "אנחנו שנותרנו כאן בגטו,

ההשמדה וסכנת המוות מרחפים מעל ראשינו כמו רשת קורי עכביש. אם ניוותר בחיים, הרי לא יאמינו לנו. יחשבו שזוהי פנטזיה או שיצאנו מדעתנו בשל

הצרות. אם לא נישאר בחיים, ייתכן שמסמך זה, יגיע לידי יהודים - דעו לכם כי הדברים שאנו מוסרים כאן, הם לדאבוננו, עובדות. דבר אינו מוגזם ודבר אינו

פרי הדמיון."

הארכיון החשאי וכתב היד התגלו רק שנים רבות לאחר המלחמה.


ארי ליבנה

ארי ליבנה נולד בווינה כהרי ליפא. לאחר "האנשלוס" נמלטה משפחתו לבלגיה. עם כבוש בריסל נאלצו להסתתר בעליות-גג, שהתחלפו לעתים קרובות.

בתחילת 1943 הצליחו הוריו של ארי, אז כמעט בן 8, למצוא מסתור לבנם אצל אישה בלגית בפרבר של בריסל, בסיוע המחתרת הבלגית.

ארי קיבל זהות חדשה של ילד בלגי נוצרי. הוא נאלץ להתמודד לבדו עם לימוד השפה הצרפתית, רכישת מנהגי הנצרות, והתמודדות עם משתפי-פעולה ועם

שכנים מן השורה. הוא הצליח להשתלב בחיי השכונה, ואף התקבל למקהלת הכנסייה. איש לא ידע שהוא יהודי.

בתום המלחמה, נודע לארי שהוריו ניספו באושוויץ.

ארי ליבנה שירת שנים רבות במשרד ראש הממשלה בארץ ובשליחויות בחו"ל.

מצילתו, גב' אנג'לה קלוף-מולדרמנס angele cloof meuldermans , הוכרה כ"חסידת אומות העולם"


פרופ' אלכסנדר תמיר- ווֹלקוביסקי

פרופ' אלכסנדר תמיר קיבל חינוך מוסיקלי בקונסבטוריון של וילנה. בהיותו בן 11 בלבד השתתף בתחרות מוסיקלית שאורגנה בגטו. אלכסנדר וולקוביסקי,

זכה בתחרות בפרס על יצירה לפסנתר, לשיר "שטיעלער, שטיעלער, לאמיר שוויגן" (שקט, שקט, בני נחרישה) שנודע לימים בשם "פונאר".

הבית הראשון של השיר חובר ע"י אביו שהיה רופא בגטו. לאחר הזכיה בתחרות הושלם השיר ע"י המשורר הָיִידִי שמריהו קצֶ'רגינסקי. לימים תורגם השיר

לעברית ע"י אברהם שלונסקי והיה לאחד מהסמלים המובהקים של זיכרון השואה.

אלכס תמיר יחד עם הפסנתרנית ברכה עדן היה לאחד מצמדי הפסנתרנים הידועים ברחבי העולם. לימים הם טיפחו דורות של מוסיקאים צעירים, במרכז

המוסיקה שהקימו בעין כרם בירושלים.

הנער בן ה-11 שהלחין בגטו וילנה את השיר "פונאר" היה לדיקאן האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

 


נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש.

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית בייניש, החלה את שירותה הציבורי

במשרד המשפטים, שם הייתה האישה הראשונה שכיהנה בתפקידים הבכירים ביותר ובראשם, פרקליטת המדינה.

בשנות כהונתה בתפקידים אלו התמודדה הגברת בייניש עם סוגיות ואירועים שעסקו במהותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ושומרת חוק ובמהלך

תקופה זו נחקקה דמותה הציבורית כמי שאינה מתפשרת על עמדותיה.

בשנת 2006, הייתה לאישה הראשונה בישראל שהתמנתה למשרת נשיאת בית המשפט עליון, תפקיד בו כיהנה עד לפרישתה ב-2012.

דמותה של השופטת בייניש, היא סמל ומופת ליושרה, לאומץ ולמחויבות חברתית ערכית שכל כולה מוקדשת לקידום ערכיה של מדינת ישראל.

יום ראשון 7 אפריל, 2013
גלריית תמונות
דורית בייניש
הרצאות
   תכניה
הוסף תגובה שלח לחבר הדפס

   

Created by Emara Design. Signed by .