הגישה החינוכית

הגישה החינוכית

“ריבוי פני הזיכרון” – משואה, הגישה החינוכית

 

ייחודה של משואה בין מוסדות ההנצחה והמוזיאונים טמון בדגש המושם על דיון בהיבטים של זיכרון השואה הרלבנטיים לשיח הישראלי והבינלאומי בן זמננו. גישה זו יוצרת זיקה בין היבטים היסטוריים לשאלות של תרבות, זיכרון ושאלות של זהות המשליכות על חיינו היום.

הוראה רלבנטית

השואה היא קו פרשת המים של זמננו. למרות הזמן שחלף היא נוכחת תדיר בשיח הישראלי ואף בשיח הבינלאומי. התובנה כי השואה היא חלק מהותי כל כך בהווייתנו, היא הציר המרכזי בעבודתנו במשואה. הגישה החינוכית של “משואה” מבוססת על ההנחה כי ההיחשפות לאירועי השואה מעמידה בפני הדורות שאחריה שאלות נכבדות על מהות האדם, העם, המדינה, התרבות והחינוך, ואלה מובילות לשאלות של זהות אישית וקולקטיבית הרלבנטיות במיוחד לעולמם של אנשים צעירים. האתגר הגדול שלנו הוא להפוך את יחסם של בני הנוער מהתבוננות בנושא השואה כאירוע היסטורי, להתייחסות לשואה ולאופן שבו זוכרים אותה, גם כאל סוגיה המאפשרת לנו לבחון את חיינו היום ואת המשמעות הרלבנטית של דיון בנושא השואה לערכי הליבה שלנו כישראלים, כיהודים וכבני אדם.

בין זיכרון להיסטוריה

הסמינרים במשואה מגשרים בין ההיסטוריה והזיכרון באמצעות דיון בשאלות של זהות יהודית, ישראלית ואנושית. בסדנאות ובפעילות במוזיאון ובמרכזי המולטימדיה, אנו מבקשים לברר לא רק מה קרה ואיך אירע מה שאירע? כי אם גם לדון בשאלות על משמעות זיכרון השואה. זאת מתוך ההבנה כי ההתבוננות בבחירות שאנשים עשו בתקופה אחרת מעוררת צעירים למחשבה על המורכבות של רע וטוב, על אפשרויות הבחירה שיש להם כבני אדם פרטיים, על האחריות שלהם כלפי עצמם וכלפי אחרים, ועל הזהות שלהם. אנו עושים זאת מתוך גישה המעודדת פתיחות ומאפשרת למשתתפים לבחון מחדש את עמדותיהם, ולהעלות שאלות, דגשים ומשמעויות מן העולם המוכר להם.

הוראה אינטגרטיבית

יצירת הקשרים היסטוריים והעמדת פרספקטיבות מתאימות בין קולו של ההיסטוריון לבין קולותיהם של הקורבנות – יומנים, מכתבים, פרסומים ועדויות של ניצולי השואה – הינם המפתח לגישה החינוכית של משואה.

התכנית החינוכית של משואה משלבת שלושה מעגלי התייחסות: המדיניות וההכשרה של מבצעי ההשמדה (בין תעמולה לטרור), התייחסותה של החברה הסובבת (העומדים מן הצד, משתפי הפעולה ומי שהסתכן בהצלת הנרדפים) וכמובן דיון משמעותי בעולמם של הקורבנות ובדפוסי התגובה השונים שלהם בימי האימה.

פרסוניפיקציה

את לשון המספרים הגדולים וההכללה המרנו, עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת, בפרסוניפיקציה של הדילמות האנושיות עמן התמודדו בני התקופה. העמדנו במוקד התכניות החינוכיות של משואה אין-ספור סיפורים אישיים הממחישים את הפנים הרבות של ההתמודדות האישית והאנושית של יהודים בתקופת השואה. הסיפורים האישיים היו המסד הן ליצירה של אמפתיה והן להבנה מורכבת יותר של חייהם של נשים, גברים, צעירות וצעירים, כפרטים, כמשפחות וכקבוצות במלכודת התופת. גישה זו מאפשרת לעורר את התלמידים למחשבה על מה הם ידעו, כיצד הבינו את ההתרחשויות, מה היו האפשרויות שעמדו בפניהם, מה היתה מערכת קבלת ההחלטות שלהם, ומהן הדילמות המוסריות איתן התמודדו.

הוראה חווייתית ערכית ורב-תחומית

מכון ‘משואה’ מפתח תצוגות, מערכות מולטימדיה וסדנאות מתוך גישה רב תחומית המשלבת את מדעי הרוח, החברה והתרבות. מכון משואה מתווך בין המחקר ההיסטורי, שהוא נחלתם של חוגים מצומצמים, ובין הנושא הטעון של הוראת השואה, במגוון דיסציפלינות של חוויה לימודית משמעותית במסגרת זמן קצרה. התצוגות במשואה מאתגרות לחשיבה על הקשר שבין המידע, והעובדות המוצגות (מה מתי היכן וכד’) לבין עולמם של המבקרים; הן מזמנות רפלקציה על ההיבטים הרגשיים ועל שאלות ערכיות מרכזיות; והן מעוררות את המבקרים לחשוב על זהותם הפרטית או הקולקטיבית בהקשרים אוניברסליים ולאומיים.

מתודולוגיה – למידה משמעותית ופרשנית

הפעילות של מכון משואה מתבססת על פיתוח של מודלים חדשים של הנחיה המתמקדים בלמידה חווייתית ובדיונים ערכיים. מרחבי הלימוד בתוך חללי התצוגה במוזיאון משואה מאפשרים חווית לימוד הדדי של חברי הקבוצה, אשר בה ניתן מקום לקשת רחבה של פרשנויות של המשתתפים לחוויית הביקור במוזיאון ובמרכזי המולטימדיה.

בין זהות ישראלית לזהות יהודית

נושאי התערוכות במשואה נבנים בהתאם לגישה החינוכית ולהדגשים של המכון. התערוכה המרכזית במוזיאון משואה מתמקדת ב”משפט אייכמן”, אירוע אשר עיצב לשנים רבות את תודעת השואה בחברה הישראלית. היה זה משפט אייכמן אשר חידש את הקשר שבין הזהות הישראלית-עברית לזהות הישראלית-יהודית שנדחקה בעשורים הראשונים על ידי ההנהגה הלאומית. לראשונה גם העולם היהודי ממנו באו הניצולים קיבל לגיטימציה. לאחר עשרות שנים של “שלילת הגולה” החלה החברה הישראלית להתבונן בעולם היהודי, ממנו הגיעו הניצולים מתוך אמפתיה. בהשפעת המשפט השתנתה הגישה כלפי הניצולים, ובתהליך מתמשך עומעמה ההבחנה הנוקשה בין הזהות הישראלית לזהות היהודית ובתוך כך השתנה גם מעמדה של השואה בזיכרון הישראלי, והיא החלה לתפוס מקום מרכזי בשיח הישראלי.

הוראת השואה – בדור ללא עדים

בעשור השני של המאה ה-21 אנחנו עומדים בפני שינוי מהותי ועמוק בתחום זיכרון השואה. בעתיד לא נוכל עוד להסתמך על הזיכרון האישי של בני התקופה, שהיה עשרות שנים ציר מרכזי בעיצוב זיכרון השואה במדינת ישראל.

ההתפתחות של טכנולוגיית המידע ושל אמצעי תצוגה עדכניים מאפשרים לנו להמחיש למבקרים את מוראות השואה בגוף ראשון יחיד, בעיקר באמצעות האתגר החינוכי בהעברת קולם של הניצולים לדורות הבאים. זה עמד ביסוד פיתוח של תשתיות מדיה ומרכזי מולטימדיה כחלק אינטגרלי של שש תערוכות הקבע במוזיאון משואה. בארכיון “משואה” אוסף רב ערך של עדויות מוסרטות של ניצולי שואה. התערוכה המרכזית במוזיאון משואה – “שישה מיליון קטגורים – מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן” עוסקת בשואה כפי שעלתה מבעד ל-101 עדויות הניצולים במהלך המשפט בירושלים, מערכת המולטימדיה בתערוכה מאפשרת למבקרים להתעמק בסיפוריהם של הניצולים, תוך התבוננות בזוויות הראיה השונות של העדים להתרחשות.

בין תיעוד ועדות – לבין ייצוג אמנותי

עבור הישראלים הצעירים של ראשית המאה העשרים ואחת, עיצוב זיכרון השואה מתרחש היום יותר מכול, במרחב התקשורתי ובאווירה מרובת נרטיבים. האתגר שלנו במשואה הוא לבחון את הזיכרון ואת השינוי שחל ביחסה של החברה הישראלית לניצולים. אנו עושים זאת באמצעות השיח התרבותי בארץ, כפי שהוא משתקף ביצירות מקוריות בתחומי האמנות והתקשורת השונים. תצוגות המתמקדות במשמעות הזיכרון הן מטבען בעלות יסוד של קונפליקט פעיל אשר נועד לעורר את המבקר למחשבה. ניתוח היצירות בפרספקטיבה היסטורית מאפשר לנו ליצור חוויה המעוררת את המשתתפים למחשבה על השפעת זיכרון השואה על התובנות שלנו בנוגע לעולם שסביבנו ולערכיו.

ככל שאנו מתרחקים מאירועי השואה כך הולכת השואה ותופסת מקום נרחב בשיח התרבותי ובשיח הציבורי בישראל. התערוכות והסדנאות במוזיאון משואה, גם אם הן עוסקות באירועים ההיסטוריים, הן אקטואליות ומאפשרות לבחון את השפעת השואה והעיסוק בה על הזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית, מתוך הנחה שהזיכרון הוא דינאמי ומשתנה בהשפעת הנושאים העומדים על סדר היום הציבורי.

איה בן נפתלי, מנכ”לית משואה
ינואר 2018

Powered by
כלי נגישות

Powered by - Wemake