שירותי דואר בגטאות נוהלו בידי מועצת היהודים (יודנראט). מחלקת הדואר הייתה צינור קשר רשמי יחיד בין המועצות עצמן ועם העולם החיצון; היא סיפקה מקור הכנסה לעשרות עובדים והמסים שהוטלו על דברי דואר והתשלום עבור הבולים, היו מקור הכנסה לקופת המועצה. הדואר היוצא כלל תמיד את חותמת ה"יודנראט" וחותמת של הצנזורה הגרמנית.
שירותי הדואר תאמו את תנאי החיים שתוך השטחים הכבושים: בפולין למשל, פרט ללודז', קל היה יותר לשלוח ולקבל דואר בערים שהיו תחת מימשל גרמני (רייך) בהן הוקמו גטאות רק משלהי 1942, מאשר בערים כמו ורשה או קרקוב, שהיו תחת מימשל כללי (גנראלגוברמן). במקומות אלה שובשו שירותי הדואר לעיתים קרובות ומכתבים רבים מעולם לא הגיעו ליעדם. כאשר נערכו "אקציות" בוטלו שירותי הדואר.
